Enter your text here

Enter your text here

מאמרים  >  חקירה תחת אזהרה

מאת: משה אלוני, עו"ד

 

חקירה תחת אזהרה 

"פלוני אלמוני נחקר תחת אזהרה ע"י המשטרה". זאת כותרת, המופיעה לעיתים קרובות במדיה. הפירוש שניתן, משום מה, ל"חקירה תחת אזהרה" הינו שהאיש כמעט או לגמרי אשם ולכן המשטרה (לשים לב שוב המשטרה!), החליטה לחקרו תחת אזהרה ולא לגבות מה שקוראים "סתם עדות".

 

לפעמים, דומני,יש גם שימוש לרעה במושג "חקירה תחת אזהרה" כדי לספר לציבור הרחב , קוראי עיתונים, צופי טלוויזיה ומאזיני רדיו, שפלוני אלמוני הוא אשם  (שוב בעיני המשטרה!) בעבירה המיוחסת לו, לאמור ביצע אותה.

 

ולאחרונה, במבול המעצרים והפרסומים (שסופם לא ישוער!), יש לצד הפרסומי חשיבות רבה.

האזהרה שניתנת, לפי החוק, לנחקר היא בעצם הודעה על זכותו לשתוק ולאחרונה הוספה עוד זכות העומדת לו - להיוועץ בעורך דין בטרם ייחקר.

עד כאן הכל טוב ויפה! פחות או יותר!

 

לכאורה, כל נחקר במשטרה עלול להפליל את עצמו. לכן, מן הראוי היה שלכל נחקר ייאמרו מה זכויותיו של נחקר בטרם ייחקר, בין אם  המשטרה (שוב במשטרה!) חושבת כך או אחרת.

 

למעשה, וזאת יודע ציבור עורכי הדין העוסק בתיקים פליליים, שאם הנחקר בוחר לשתוק, מתחיל להישטף עליו מבול של שאלות (מצד החוקר המשטרתי) שסגנונם ובערך כך:

"מדוע החלטת לשתוק?"

"מדוע אינך עונה לשאלותיי אם אתה חף מפשע?"

"שתיקתך היא נגדך" ועוד כהנה וכהנה שאלות והערות שמטרתן, הבלתי מוצהרת, אך הגלויה, שהנחקר יוותר על זכותו לשתוק ויפתח את פיו.

 

מאידך, במדיה כבר פורסם שהוא נחקר (או ייחקר) "תחת אזהרה" והוא כבר בבחינת אשם בעיני הציבור.

אם היינו מדקדקים בזכויות אלה, מן הראוי היה שלכל נחקר במשטרה יש להציג לו את זכויותיו (ואולי גם להסביר לו אותן).

 

למען שיקוף והבהרת הנושא יצוטט להלן ס' 12 לפקודת הראיות:

"12. א) עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר

          הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה הייתה חופשית ומרצון.

 

           ב) בית המשפט רשאי לקבל כראיה, להוכחת הנסיבות שבהן ניתנה הודיית נאשם, גם תצהיר בכתב של מקבל                  ההודיה, שבו הוא מפרט את נסיבות גביית ההודיה ומצהיר כי ההודיה הייתה חופשית ומרצון,

                והוא אם נתקיים אחד מאלה:

                1)הנאשם מיוצג וסניגורו ויתר על חקירת מקבל ההודיה;

 

               2)ההודיה הייתה על עבירה שהיא עוון או חטא והנאשם, במענה לשאלת בית המשפט ולאחר שבית המשפט                הסביר לו את זכותו לחקור את נותן התצהיר, אישר שקרא את ההודיה או שהיא הוקראה לו, אינו כופר בכך                 שההודיה הייתה חופשית ומרצון וויתר על חקירת מקבל ההודיה."

 

אמת - לעיתים עד ללא אזהרה מפליל את עצמו ואז השוטר מפסיק את קבלת ההודעה (שייתכן והפכה כבר להודיה) ומזהיר את הנחקר שהוא רשאי לשתוק ולהיוועץ בעורך דין.

 

אותו דין חל גם לגבי "שפע" המעצרים בזמן האחרון. אדם שנעצר אין פירוש הדבר שהוא כבר אשם (ואולי כבר בגדר מורשע!). המעצר הוא הליך יזום ע"י המשטרה, מסיבה זו או אחרת, בדרך כלל לחקירה ברם "הסטטיסטיקה האכזרית" טופחת על הפנים ומראה שרק נגד אחוז קטן של עצורים מוגש כתב אישום בסיכומו של דבר.

 

מעתה ואילך יהיה ברור שחקירה תחת אזהרה באה להעמיד הנחקר (הנחשד) על זכויותיו ולא יותר מזה. וכל מקרה צריך להיבדק לגופו, לפני שמחליטים לטפול על הנחקר אשמת - אשם.

 

 

 

 

 

*) ראה באתר זה מאמר על "עדי מדינה".